למה נמצא כאן מבנה מפואר שהסתתר יותר מ1100 שנים במעלה נחל סמך?

 

מי הוא האיש עם הזקן הרכוב על גבי סוס?

 

מדוע מופיעות מנורה ומחתה ששימשו בבית המקדש שנחרב מאות שנים קודם לכן 

חרוטות על עמודי בזלת מרשימים ביופיים?

 

מי הם תושבי הכפר העתיק שחיו כאן ובנו את המבנה הזה במקום הנידח הזה במאה ה6 לספירה?

ממי הם הסתתרו? למה כאן ככ רחוק מטבריה בירת הגליל?

 

בשלהי שנת 1884 יצא מחיפה אל עבר רמת הגולן רכוב על סוס, אדם מרתק.

עם זקן. (נפטר רק 3 שנים מאוחר יותר)

סקוטי. נוצרי-פרוטסטנטי ואוהב מושבע של ישראל והעם היהודי שהבין כפשוטו את הפסוק ״שאלו שלום ירושלים״

וראה לעצמו חובה לדאוג לשלומו של העם היהודי.

שמו לורנס אוליפנט. סיר לורנס אוליפנט.

לצידו רכב אדם נוסף. בלי זקן. 

מהנדס גרמני מהמושבה הטמפלרית

בחיפה. גוטליב שומאכר.

הוא קיבל משימה לחפש מסלול הגיוני למסילת רכבת שתעלה מהכנרת העמוקה -212 אל מרומי דרום הגולן 400 מטר.

 

הימים ימי האימפריה העות׳מאנית.

מרחב הגולן בו רוכבים השניים מלווים בשייח הבדואי, כבר היה נטוש בשלב הזה למעלה מ1100 שנים מאז רעידת האדמה של 749.

30 הכפרים היהודיים ועשרות בתי הבד בין כפר דבורה לנחל סמך, ננטשו.

שבטים בדואים שולטים באזור הספר הזה. 

אוליפנט תאר את המצב 

״תושביהם של הכפרים המעטים באזור חיים בפחד תמידי על חייהם.

שכן אינם יודעים באיזה יום, או נכון יותר באיזה לילה, יתנפלו הערבים עליהם וישדדו את מקניהם״

 

כדי להבין את תולדות ההתיישבות היהודית בגולן יש לחזור במנהרת הזמן למאה הראשונה לפני הספירה.

עשרות שנים לפני בית המקדש של הורדוס (19 לפני הספירה)

בשיא כוחה של ממלכת החשמונאים,

חיו כאן בגמלא יהודים. 

הם טבלו במקווה לפני שייצרו שמן זית משובח לעבודת בית-המקדש.

הם הקימו בית-כנסת. העתיק ביותר בא״י.

ובו כתקנת עזרא הסופר, קראו בתורה ולמדו הלכות.

סקירה קצרה של היסטוריה יהודית ברמת הגולן:

אלכסנדר ינאי כובש ומיישב ביהודים 

במאה ה1 לפני הספירה 

103 עד 76 לפני הספירה!

חלקים מעבר הירדן המזרחי הבשן והחורן.

חורבן גמלא-67

המשך יישוב בגולן אחרי החורבן.

מרד בר-כוכבא 132-135

חורבן יהודה ה2. יישוב הגליל והגולן.

תקופה ביזנטית terra-Santa 

324-638

בית אומיה- 638-749

רעש אדמה ״רעש שביעית״ (שמיטה)

חילופי בית-אומיה (דמשק) 

ובית עבאס (בגדד)

סוף היישוב היהודי בגולן עד שנת 1967?

לפי פרופסור חיים בן דוד המשך יישוב יהודי דליל בדיר עזיז ליד כנף. 

כאן יחלפו יותר מ1100 שנים מסתוריות 

עד שאוליפנט ושומכר יגיעו לכאן על סוסים, מלווים בשייח בדואי.

השייח שיעניק עוד מעט את השם 

״אום-אל-קנאטיר״ אם הקשתות.

לאחד מבתי הכנסת העתיקים היפים בעולם. שנבנה בתקופה הביזנטית.

התקופה בה נכתב ונחתם התלמוד הירושלמי בטבריה (400) הנראית מכאן היטב.

ובבבל, מזרחית לכאן, מתקיימת קהילה מפוארת של אמוראים ששוקדים על פרויקט ״התלמוד הבבלי״ העצום. (500)

 

1884- סר לורנס אוליפנט וגוטליב שומכר מסיירים על סוסים עם שייח בדואי . מגלים בין השאר את אום-אל-קנטיר.

שומכר מצייר את הקשתות מעל המעיין.

הקשתות קדומות יותר. 

כנראה מהתקופה הרומית.

גם מכאן עלתה דרך רומית עתיקה 

שחיברה את הכנרת והגליל עם דמשק וטורקיה. 

אוליפנט מתאר את מסעותיו בספרו ״חיפה״

בבטאון הPEF 

״הקרן הבריטית לחקר א״י״

בעיתון ״סאן״ הניו-יורקי״

בספרו ״ארץ הגלעד״ בו הטיף להקמת אזור חקלאי יהודי בגלעד.

(ע״ע הרכבת החיג׳זית בתכנוניה הראשונים) 

 

המיסתורין של הגולן.

איך לדובב את הכפרים ובתי הכנסת המפוארים מהתקופה הביזנטית?

ומה קרה כאן יותר מ3000 שנה לפני התקופה הביזנטית?

הגולן הוא מרחב שומם ומיסתורי.

עד היום אפשר לחוש במרחב הפתוח השחור מאבני הבזלת והשומם שהזמן חלף מעליו והותיר אותו אפוף מיסתורין.

אולי רק הציפורים והנשרים החולפים בשמי הגולן יודעים את האמת המלאה

 

מלווה בגוטליב שומאכר הטמפלרי מחיפה.

(מצורף שירטוט מרשים של שומאכר 

ששירטט את הקשתות על המעיין העתיק הסמוך לאום-אל-קנטיר. אם הקשתות.)

האזור נשלט אז בידי בדואים.

אוליפנט מובל בידי שייח בדואי.

יותר מ1100 שנים קודם לכן בשנת 749

חרב הגולן ברעידת אדמה אדירה. 

ובו כ30 כפרים יהודים מבוססים שהתפרנסו בין השאר מתעשיית שמן הזית. שכללה יצוא התוצרת המשובחת בשיירות גמלים סוסים וחמורים לבשן ולחורן.

למה יושב כאן כפר יהודי רחוק מטבריה הבירה היהודית הגלילית?

הביזנטיים הנוצרים דחקו את רגליהם של היהודים. 

בתהליך ההתנצרות של המרחב יש שיפור גדול בכלכלה. אך גם פחד דתי.

הנצרות עכשיו שולטת במרחב.

 

מה קרה ב1100 שנה? 

איך זה שאוליפנט מצא את בית הכנסת באום-אל-קנטיר בדיוק כפי שנפל על עמודיו ועיטוריו המפוארים ב749?

No man's land

סיפורה של רמת הגולן.

 

אוליפנט מתאר בספר ״חיפה״

״לאחר שירדנו, עקב בצד אגודל כחמש מאות רגל (150 מטר)

הגענו אל שלוחה שטוחה וצרה.

השייח הפגין קוצר רוח וביקש להוליך אותי אל מקום אחר.

לדבריו נקרא המקום ״אום אל-קנאטיר״

(אם הקשתות)

השייח אמר כי יש עוד חורבה בקרבת מקום, והסתבר כי בריחוק מאה יארד משם ניצבה חורבה שהיו בה ארבעה קירות הרוסים. 

בין הקירות נערם תוהו של עיי מפולת.

ברור היה לעין כי ידו של רעד אדמה היתה בדבר.

מיד החלטתי כי מצאתי כאן,

כפי שמצאתי באל-דיכה, חורבות של בית כנסת יהודי עתיק.

אני רואה באתר החורבות באום-אל-קנאטיר את מיטב התגליות שגיליתי עד היום!״

(אוליפנט גילה בסיור נוסף את חירבת כנף ודיר עזיז. ביכ״נ עתיק. וטען גם כי מצא בית כנסת בלביאה (מעל רמות)

אולם שם לא נמצא זכר לתגלית המתוארת.

 

מה שומכר המהנדס הגרמני הטמפלרי מחיפה חיפש בסיור הזה עם לורנס אוליפנט?

זה סיפור מרתק בפני עצמו.

שומכר קיבל משימה כמהנדס, לחפש מקום מתאים לרכבת שתחבר את חיפה והים התיכון לרכבת החיג׳זית שמסילתה חיברה את דמשק עם חיג׳ז-ערב-הסעודית ובה העיר מדינה והעיר מכה הקדושות לאיסלאם. אתרי העלייה לרגל החשובים ביותר. 

תכנון הרכבת של שומכר אוליפנט וסורסוק בסוף המאה ה19 לא יצא אל הפועל.

בתחילת המאה ה20 המסילה יצאה לדרך ע״י הסולטן עבדול-חמיד, ובמסלול שונה דרך צמח והירמוך אל דרעא סוריה. 

אך בשלב הזה, בשיתוף עם אוליפנט ומשפחת סורסוק האפנדית העשירה מלבנון, 

היתה אמורה הרכבת לעבור ממש כאן סמוך לנחל סמך!

מהכנרת דרך מפתח נחל סמך אל מרומי הגולן.

גם שומכר כתב ספר. ״הגולן״

ובו תיאר בדקדקנות של מהנדס גרמני את הקשתות והממצאים במקום.

 

ב1905 בעקבות התגליות של אוליפנט ושומכר, מגיעים החוקרים הגרמנים 

קוהל וואטצינגר ארכיטקט וארכיאולוג,

הם מתעדים בקפדנות את הממצאים בשטח. בספרם העוסק בבתי כנסת עתיקים בגליל.

הם הגיעו למסקנה שבית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית סביב המאה ה5.

ולא במאה ה2 או 3 כפי שסבר אוליפנט.

הצדק היה עם האחרונים.

היום סוברים שבית הכנסת נבנה באמצע המאה ה6.

 

ב1928 הגולן בשליטת המנדט הצרפתי.

אליעזר ליפא סוקניק שהקים את המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית,

יצא בסירה מטבריה לחוף כורסי, והלך ברגל במעלה נחל סמך. הוא עוכב בדרך בידי בדואים, ושכנע אותם לאפשר לו להמשיך.

סוקניק מצא כתובת שהיתה קבועה תחת קשת המעיין. אוליפנט ושומכר תיארו את הכתובת הזאת.

זו היתה כתובת ביוונית. שפה מדוברת בימים ההם. הכתובת נעלמה ונשאר רק צילום שלה.

גוטליב שומאכר. מהנדס גרמני מהמושבה הטמפלרית בחיפה,

ערך סקר מקיף בגולן במסגרת הכנות לבניית קו מסילת הרכבת מחיפה לדמשק.

נחל סמך התאים לדעתו לקטע המסילה שתעלה את הרכבת מחוף הכנרת אל מרומי הגולן. כ600 מטר עלייה.

בסופו של דבר בוצעה הרכבת מאוחר יותר בידי הסולטאן עבדול חמיד השני בעצמו ומהנדס גרמני אחר.

מסלולה עבר סמוך לירמוך. 

 וגשריה הארוכים מעל הירמוך פעלו עד 1946 אז פוצצו ע״י הפלמ״ח בליל הגשרים.

 

המנורה והמחתה שימשו בעבודת בית המקדש. ומאז החורבן אין להן שימוש.

הן מסמלות את הקשר העמוק שחשו יהודי התקופה אל בית המקדש החרב.

 

קנאטיר. קוניטרה. הטיות של המילה קשת.

מושב קשת נוסד בתוך קוניטרה אחרי מלחמת יו״כ. ושאל מהעיירה את שמה.